האם אתם מגדירים את הזוגיות שלכם כשותפות? איפה שותפות זו באה לידי ביטוי?
פעמים רבות מגיעות אלי נשים לקליניקה ואומרות לי "אני רוצה שותף!" "הכל על הכתפיים שלי!", "אם אני לא אומרת מה צריך לעשות, לא נעשה דבר…" בברור מהיר עולה שלא תמיד הן באמת רוצות שותף…אלא יותר חייל טוב ואמין שמבצע פקודות בזמן סביר. בפועל, הן אוהבות לקבל החלטות משמעותיות בבית ובמשפחה ללא עוררין, אוהבות שהדברים מתבצעים בדיוק כמו שהן רוצות ולא באמת רוצות שותף לניהול, אלא יותר שותף לביצוע. הן מתקשות "לשחרר" ואז מרגישות שחיקה ועומס. מעבר לכך, הן שוכחות "לספור" את המשימות שבן זוגן עושה, שבהן הן ממש לא מעוניינות לקחת חלק.
חשוב להבין שבשותפות מלאה מוותרים על זכות הווטו! שותפות מצריכה השקעה של זמן ואנרגיה להקשבה וניהול משא ומתן. הדעות של שני הצדדים בעלי משקל וערך זהה, ואין דרך אחת נכונה לביצוע המשימות.
טיפ: חישבו טוב, איזה סוג של שותפות מתאימה לכם? הכירו בכך ששותפות מלאה, כרוכה גם בוויתורים, במקביל לרווחים הצפויים ממנה. במידה והגעתם למסקנה שאצלכם מתקיימת שותפות רק בביצוע המשימות (ולא בקבלת ההחלטות), חשוב שהציפיות וחלוקת התפקידים תהיינה ברורות. מעל לכל, חשוב שהציפיות יהיו ריאליות – כש"משחררים" משימה לביצוע של משהו אחר, רוב הסיכויים שהיא תעשה באופן שונה מהאופן שבו אנחנו היינו מבצעים אותה.