גם אם אינכם שומרי מסורת, יום כיפור מביא עמו הזדמנות להתבוננות פנימית:
באיזו מידה קל או קשה לכם לבקש סליחה? באיזו מידה קל או קשה לכם למחול על עוול שנעשה לכם? האם אתם "שומרים בבטן" או מלבנים את הדברים שמפריעים לכם?
אחד הרגעים הקשים ביותר בטיפול זוגי הם כאשר אחד מבני הזוג או שניהם פגועים עד כדי כך שהם מתקשים לסלוח על דברים שנעשו בעבר. לרוב הקושי נובע ממנגנון הגנה ששומר מפני פגיעה חוזרת. במצבים אלה הקושי למחול מאיים על המשכיות מערכת היחסים. זוגות אשר מתקשים להתמודד עם אתגר המחילה עשויים לעמוד בפני פרידה. לעיתים מדובר בארוע גדול ומשמעותי בחיי הזוג ולעיתים זהו רצף מתמשך של ארועים פוגעניים שלא לובנו כהלכה.
כשאנחנו נוטרים טינה אנחנו בפועל מכבידים על עצמינו ומסתובבים ללא הרף עם שק של כאב. מצד אחד, אנחנו פוחדים לעזוב את השק, כיוון שהוא מזכיר לנו שאנחנו צריכים להישמר ולהיזהר. מצד שני, הוא מכביד עלינו ומקשה עלינו להתפתח ולהיפתח להזדמנויות חדשות. באופן דומה, כשאנחנו נמנעים מלבקש סליחה, אנחנו סוחבים עמנו שק של אשמה ובושה. גם הימנעות זו, נובעת ממנגנון הגנה שלכאורה שומר עלינו מתחושות של חולשה ופגיעות.
טיפ: פנו זמן רגשי להתבוננות פנימית ובדקו עם עצמכם: האם יש "שקים" של כאב או אשמה שהייתם רוצים להשתחרר מהם? מה מקשה עליכם להרפות אותם? האם יש לכם רווח משני מלהמשיך ולסחוב אותם? עשו עם עצמכם חשבון של רווח מול הפסד – האם אתם יותר מרוויחים או מפסידים מסחיבת השקים? אם הגעתם למסקנה שתרוויחו יותר מלשחרר – פשוט תרפו!
אסיים בסיפור יפהפה ששלחו לי לאחרונה שנקרא "רוחות של סליחה":
"מספרים על שני חברים שהלכו יחד במדבר. במהלך המסע, החל להתעורר בין השניים ויכוח סוער וחבר אחד סטר על לחיו של החבר השני. החבר שקיבל את הסטירה לא החזיר מכה ולא אמר מילה רעה. במקום זה הוא הרים מקל וכתב על החול: היום, החבר הכי טוב שלי סטר לי בפרצוף!
השניים המשיכו במסעם, עד שמצאו נווה מדבר והחליטו לטבול בו. החבר האחד נכנס למים ושכשך בהם בלי בעיה ואילו החבר השני, שקיבל את הסטירה, נסחף לאיזור של מים עמוקים והחל לטבוע. חברו מיהר לשחות לעברו ולמשות אותו אל הגדה. לאחר שהתאושש, חרט החבר על האבן הקרובה: היום החבר הכי טוב שלי הציל את חיי!
החבר שסטר והציל מטביעה, הסתכל בו בפליאה ושאל: אחרי שפגעתי בך כתבת בחול ועכשיו אתה חורט על אבן – למה? הסתכל עליו החבר השני וענה: כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לכתוב את זה על חול כדי שרוחות של סליחה יוכלו למחוק מה שהיה, אבל כשמשהו טוב קורה או כשמישהו עושה עבורינו דבר נפלא, עלינו לחרוט זאת באבן כך ששום רוח לא תוכל לטשטש את מה שהיה".
*מקור הסיפור אינו ידוע לי. אשמח לכתוב קרדיט במידה וימצא המקור.