טיפ #9: "א..אה..אה..אהבה"

באיזה שעה אתם הולכים לישון? מאוחר? מוקדם? אתם נכנסים ביחד למיטה? או כל אחד/ת בשעה אחרת?

אמנם אף פעם לא עשיתי סקר בנושא, אבל אני יכולה לומר בוודאות מוחלטת שזוגות רבים מאוד לא נכנסים למיטה באותה שעה. אני שומעת מזוגות רבים בקליניקה שהם פשוט לא מסונכרנים בנושא זה. אחד/ת מבני הזוג מתעייף מוקדם יותר מהשני/ה. אחד ציפור לילה בעוד שהשנייה יותר אישה של בוקר. אחת אוהבת להיכנס למיטה עם ספר לפני השינה, והשני נרדם מול הטלויזיה בסלון. וזה עוד לפני שבכלל התייחסתי להשלמת שעות עבודה מהבית עד השעות הקטנות של הלילה, מיילים, פורומים, פייסבוק וכד'.

ולמה זה בכלל משנה לי כמטפלת זוגית? כיוון שסטטיסטית כשבני זוג לא נכנסים ביחד באותה שעה למיטה, הסיכוי לאינטימיות וסקס יורד משמעותית. איכות ותדירות האינטימיות המינית היא אחת מאבני הבוחן של מערכת היחסים. פעמים רבות היא נזנחת כחלק מהשחיקה הכוללת במערכת היחסים. ולפעמים "משיכת זמן" מול הטלויזיה או המחשב היא כלי (במודע או שלא במודע) של אחד מבני הזוג, במטרה להימנע מקרבה אינטימית.

טיפ: אחת הדרכים הפשוטות והיעילות לשפר את האינטימיות הרגשית והמינית במערכת היחסים הזוגית היא להקפיד להיכנס למיטה באותה שעה. פעולה פשוטה ובסיסית זו יוצרת הזדמנות לקרבה רגשית ופיזית. היו מודעים לכך ועשו מאמץ להיות מסונכרנים. לפעמים כדאי ואפשר לדחות דברים למחרת או להפסיק פעילות מסויימת באופן מכוון ומודע, במטרה ליצור קרבה ולשמר מערכת יחסים טובה ומספקת.

טיפ #8: "אם ביום א', אם ביום ד'…כל השבוע לך"

איך מתבצעת חלוקת התפקידים ביניכם? האם אתם מתאמים מראש מה כל אחד עושה או שפשוט "זורמים"?

בחלוקת התפקידים המסורתית שהיתה נהוגה בעבר היה יתרון אחד מובהק – כל אחד/ת ידע/ה בדיוק מה מצופה ממנו/ה. היה ברור, ללא מילים, מה התפקידים של הגבר ומה של האישה. כיום, מצד אחד יש בידינו את חופש הבחירה, מצד שני חסרים לנו קווים מנחים לפעולה. כלומר, כל זוג בונה לעצמו את חלוקת התפקידים המתאימה לו, בהתאם לשינויים החלים במעגל החיים. בפועל, חלוקת התפקידים נמצאת כל הזמן בתהליכי שינוי והתאמה למצב חדש. במקביל, כמות שעות העבודה מחוץ לבית גדלה משמעותית וכך גם הציפיות שלנו בכל הקשור לזמן איכות שאנו מבלים עם ילדינו.

איך מספיקים הכל ביעילות ובלי כעסים או אכזבות?

טיפ: סגלו לעצמכם מנהג לפתוח יחד יומנים ביום קבוע כל שבוע (מומלץ מוצ"ש או ראשון בבוקר). הגדירו ביחד יעדים לשבוע הקרוב, ובידקו האם עמדתם ביעדים מהשבוע שעבר. במידה ולא עמדתם ביעדים – בידקו מדוע (המנעו מהאשמות), הפיקו לקחים ובצעו את ההתאמות הנדרשות. כשאתם מגדירים יעדים, דאגו לקבוע מראש מי אחראי על איזו משימה ומה לוחות הזמנים שלה?

לדוגמא: קניות בסופר – האם יש יום ספציפי שחשוב שיהיו מצרכים מסויימים בבית? האם לערוך את הקניות אינטרנטית או פיזית? מי מכין את הרשימה ומי אחראי על ביצוע הרכישה בפועל? מי נמצא בבית ומתי כדי לקבל את המישלוח?

הכירו היטב את לוחות הזמנים של בן/בת הזוג ושאר בני המשפחה. דאגו לפנות זמן מוגדר מראש לזמן איכות זוגי והורי כאחד. התאימו את חלוקת התפקידים שלכם בהתאם לשינויים החלים ללא הרף לאורך מעגל החיים. קחו בחשבון שיהיו בלת"מים ושינויים של הרגע האחרון. השתדלו להיות יצירתיים, גמישים ועם ציפיות ריאליות.

טיפ #7: "שתף/י אותי…"

האם אתם מגדירים את הזוגיות שלכם כשותפות? איפה שותפות זו באה לידי ביטוי?

פעמים רבות מגיעות אלי נשים לקליניקה ואומרות לי "אני רוצה שותף!" "הכל על הכתפיים שלי!", "אם אני לא אומרת מה צריך לעשות, לא נעשה דבר…" בברור מהיר עולה שלא תמיד הן באמת רוצות שותף…אלא יותר חייל טוב ואמין שמבצע פקודות בזמן סביר. בפועל, הן אוהבות לקבל החלטות משמעותיות בבית ובמשפחה ללא עוררין, אוהבות שהדברים מתבצעים בדיוק כמו שהן רוצות ולא באמת רוצות שותף לניהול, אלא יותר שותף לביצוע. הן מתקשות "לשחרר" ואז מרגישות שחיקה ועומס. מעבר לכך, הן שוכחות "לספור" את המשימות שבן זוגן עושה, שבהן הן ממש לא מעוניינות לקחת חלק.

חשוב להבין שבשותפות מלאה מוותרים על זכות הווטו! שותפות מצריכה השקעה של זמן ואנרגיה להקשבה וניהול משא ומתן. הדעות של שני הצדדים בעלי משקל וערך זהה, ואין דרך אחת נכונה לביצוע המשימות.

טיפ: חישבו טוב, איזה סוג של שותפות מתאימה לכם? הכירו בכך ששותפות מלאה, כרוכה גם בוויתורים, במקביל לרווחים הצפויים ממנה. במידה והגעתם למסקנה שאצלכם מתקיימת שותפות רק בביצוע המשימות (ולא בקבלת ההחלטות), חשוב שהציפיות וחלוקת התפקידים תהיינה ברורות. מעל לכל, חשוב שהציפיות יהיו ריאליות – כש"משחררים" משימה לביצוע של משהו אחר, רוב הסיכויים שהיא תעשה באופן שונה מהאופן שבו אנחנו היינו מבצעים אותה.

טיפ #6: "אפשר להזמין אותך לדייט?"

מתי פעם אחרונה יצאתם לדייט? כל כמה זמן יוצא לכם לצאת לבלות יחד? האם אתם מרגישים שזה מספיק, או שהייתם רוצים יותר?

קריירה, ילדים, נקיונות, בישולים…לפעמים יש הרגשה שכל אלה קודמים לזוגיות. זוגות שמגיעים אלי לקליניקה מתלוננים לא פעם על שחיקה מאוד גדולה וג'ינגול בלתי פוסק בין משימות שלא סובלות דיחוי. הדבר היחיד שלא דורש תשומת לב מיידית זו הזוגיות. והעייפות…העייפות לפעמים גוברת על הכל… כך, הזוגיות נזנחת ונשחקת לאט לאט.

טבעי שבג'אגלינג מפעם פעם יפלו כדורים, אבל חשוב ביותר לשים לב שלא אותו כדור ייפול כל הזמן!!! אני תמיד מזכירה למטופלים שלי שכל הדברים עליהם הם עומלים כל כך קשה – הבית, הילדים…הכל יושב על בסיס הזוגיות שלהם. אם הבסיס לא יציב, הכל ייפול יחד איתו!

טיפ: פנו זמן קבוע ביומן לזוגיות שלכם. דייטים יכולים להיות לסירוגין מחוץ לבית ובתוכו! מומלץ לצאת ולבלות מחוץ לבית לפחות פעם בחודש, ולבלות בדייט זוגי בתוך הבית לפחות פעם בשבוע. דייט בתוך הבית יכול להיות צפייה משותפת בסרט, ארוחת ערב רומנטית אחרי שהילדים הלכו לישון או כל דבר אחר שאתם נהנים לעשות יחד.

טיפ #5: "אומנות ההקשבה האמפתית"

כשבן/בת זוגכם/ן מדברים, האם אתם באמת מקשיבים באופן מלא או מייד חושבים כיצד תגיבו? האם אתם מצליחים לשמור על הקשבה מלאה גם כשנאמרים דברים המנוגדים לדעתכם?

פעמים רבות אני עדה בקליניקה לפינג-פונג מילולי בין בני זוג. האחד בקושי סיים לומר את דברו וכבר הוא נקטע והשניה מתפרצת עם דבריה, ולהפך. במערכות יחסים בהן התקשורת אינה יעילה משתמשים הצדדים בתקשורת כדרך להשמיע את עצמם. הם עושים כמיטב יכולתם להישמע, וככל שהם חשים שהם אינם נשמעים הם משמיעים את הדברים בקול רם יותר.

תקשורת זוגית יעילה מבוססת של שני מרכיבים: לשמוע ולהישמע. חשוב שהרעיון לא רק יאמר אלא גם ייקלט ויובן במלואו. תקשורת יעילה מובילה לדיאלוג, במקום שני מונולוגים.

טיפ: זיכרו, הקשבה אינה פירושה הסכמה. נסו להקשיב מתוך עמדה פתוחה ואמפתית המבוססת על כבוד הדדי. גם אם נאמרים דברים שאינכם מסכימים עמם חשוב שתקשיבו במטרה להבינם נכונה. אל תקטעו את בן/בת זוגכם/ן. וודאו שסיים/ה את דבריו/ה ושהבנתם את הדברים שנאמרו במדויק ורק אז תאמרו את דעתכם.

טיפ #4: "אני מרגיש/ה ש…"

איך אתם מביעים חוסר שביעות רצון מהתנהגות בן/ בת הזוג שלכם? מה אתם אומרים לו/לה? איך אתם מגייסים אותו/ה להקשיב למה שמפריע לכם?

תסכול, כעס וחוסר שביעות רצון צפים מפעם לפעם בקשר הזוגי. כשאני בוחנת את התקשורת הזוגית של המטופלים שלי בקליניקה אני משקפת להם שפעמים רבות הם נוטים להביע חוסר שביעות רצון במשפטים שמתחילים ב – "את/ה תמיד…." או "למה את/ה אף פעם לא…" וכד'. בתגובה, בן/בת הזוג שלהם נכנסים לעמדה מתגוננת אשר פוגעת ביכולת שלהם באמת להקשיב לנאמר באופן ענייני. כך, במקום שיתאפשר דו-שיח שיוביל לשינוי הרצוי במערכת היחסים, נוצרת תקיעות או מתפתח ריב.

טיפ: גייסו את בן/בת הזוג שלכם להקשבה בכך שתתמקדו בחוויה שלכם: "אני מרגיש/ה ש…"; "הייתי רוצה ש…"; "מפריע לי ש…"; "מעליב אותי ש…"; "אני צריכ/ה ש…". באופן זה בן/בת הזוג שלכם יהיו פנויים לנסות להבין את עמדתכם במקום להתגונן ולהתבצר בעמדתם.

טיפ #3: "נתפייסה נתפייס"

איך נגמר אצלכם ריב? כמה זמן אתם מושכים ריב? האם אתם מתפייסים או נותנים לזמן לעשות את שלו?

לא מעט זוגות שמגיעים אלי לקליניקה מביעים משאלה למיגור הריבים ביניהם. ריב נתפס כחוויה לא נעימה, שהם בשמחה היו מוותרים עליה לו רק יכלו. זו כמובן ציפייה לא ריאלית. חלק בלתי נפרד מהאינטראקציה הבינאישית היא חוסר הסכמה. כשאנחנו עייפים או שחוקים או סתם עבר עלינו יום לא מוצלח, קשה לנו לעיתים להביע את חוסר ההסכמה בצורה מכבדת ונעימה.

לגלות לכם סוד? כשמגיע אלי זוג שלא רב אני הרבה יותר מודאגת מאשר כשמגיע זוג שרב הרבה. כשזוג רב, זה אומר שהם עוד לא ויתרו ושהצד השני חשוב להם. בקרב זוגות שלא רבים אני מזהה הרבה מאוד ריחוק ובדידות בתוך הקשר.

כשמגיע אלי זוג שרב הרבה אני תמיד צוחקת ואומרת "יופי! לריב אתם יודעים, עכשיו כל מה שנותר לי זה ללמד אתכם איך להתפייס". ואכן, זוגות רבים שוכחים את החלק הכי חשוב בריב – שלב ההתפייסות! כשאנחנו לא מתפייסים אנחנו צוברים צלקות ומשקעים שצפים ועולים כל פעם מחדש.

טיפ: ריבים מתלקחים באופן ספונטאני, כמעט ללא שליטה. אם כבר פרץ ריב, חשוב לדעת לנהל אותו נכון. כשאתם נסערים, קשה לקבל החלטות ממקום שקול והגיוני. קחו פסק זמן ותחזרו לדבר אחד עם השניה רק לאחר שהרוחות נרגעו. מצד שני אל תמשכו ריבים – חשוב לחזור מפסק הזמן תוך 24 שעות! הסבתות היו אומרות "אל תלכו לישון כועסים" ויש צדק בדבריהן. כשאתם רגועים, השתדלו להקשיב אחד לשניה לא ממקום מתגונן, אלה במטרה לנסות להבין את הצד השני. רק אחרי שכל אחד מבני הזוג קיבל את ההזדמנות לבטא את רגשותיו ודעותיו, תציעו מספר אפשרויות לפתרון. רצוי שכל אחד יתן לפחות 2 אפשרויות לפתרון. ולבסוף נהלו מו"מ במטרה להגיע לאפשרות הטובה ביותר עבור שניכם. וכמובן – אל תתביישו לבקש סליחה במידת הצורך.

טיפ #2: "אמרו תודה!"

מתי בפעם האחרונה אמרתם לבן/בת הזוג שלכם תודה? לדוגמא: תודה על כך ששטף/ה כלים; תודה על ארוחה טעימה שבישל/ה; תודה שלקח/ה את הרכב למוסך; תודה שעשה/תה קניות…

כשאני שואלת חלק מהמטופלים שלי שאלה זו, הם קצת מבולבלים ולא מבינים מה אני רוצה מהם?!? "על מה יש לומר תודה? זה הרי מוסכם בינינו שזה התפקיד שלו/ה…", "כמו שהיא/הוא עושה את זה, אני עושה עוד מיליון דברים אחרים…"
מניסיוני, גיליתי שזוגות שבעי רצון מהזוגיות לא שוכחים לומר תודה! זה לא נראה להם מלאכותי, אלא הכי טבעי שהעולם. זה נכון שיש חלוקת תפקידים בין בני זוג, אך בפועל כל מה שבן/בת הזוג שלי עושה נחסך ממני. שום מאמץ של בן/בת הזוג אינו נלקח כמובן מאליו.

טיפ: נסו למצוא 3 דברים במהלך היום שבן/בת הזוג עשו ובכך הקלו עליכם. לא צריך בהכרח מחווה גרנדיוזית. אפשר לומר תודה גם על הדברים הכי קטנים ולכאורה טריוויאליים.

טיפ #1:"ניפוץ אשליית התקשורת הזוגית"

כמה מהתקשורת הזוגית שלכם מתבצעת פנים מול פנים, תוך שמירה על קשר עין?

פעמים רבות אני שואלת את המטופלים שלי כמה יוצא להם לדבר אחד עם השניה במהלך יום ממוצע? בתגובה הם עונים שהם מדברים לאורך כל היום והמון פעמים ביום. כשאני בוחנת איתם את הנקודה לעומק מתברר שהם מנהלים שיחות קצרות בטלפון, שולחים הודעות כתובות בנייד ואף מתכתבים במיילים. כל האפשרויות הנ"ל אכן מצויינות כדי להעביר מידע טכני חשוב, אך הן יוצרות "אשליית תקשורת זוגית מספקת". בפועל זוגות אלה כמעט שלא מפנים זמן בסדר יומם העמוס לשיחה עמוקה ורגשית.

תקשורת טובה ומספקת היא אחד מאבני היסוד המשמעותיים ביותר של הזוגיות. באמצעותה מתאפשרים החלפת רעיונות, מחשבות, משאלות ורגשות, ולכן היא הכוח המאפשר לקשר לצמוח ולהתפתח. חשוב להבדיל בין תקשורת העוסקת בתאום פרטים טכניים לבין תקשורת רגשית העוסקת בלב ליבה של מערכת היחסים.

טיפ: פנו כ – 15 דקות ביום לשיחה זוגית אינטימית פנים מול פנים. דאגו לאווירה רגועה ללא הפרעות של ילדים, טלפונים, טלוויזיות, מחשבים או כל גורם מסיח אחר. ספרו אחד לשני/ה איך עבר היום? תתעניינו ביומו של בן/בת זוגכן/ם. בדקות אלו דברו על הכל, פרט לעניינים טכניים של סידורים וניהול משק הבית. תשקיעו בחברות שלכם!